ניצול שואה שנותר בודד לאחר מות רעייתו – ומשתוקק לקשר עם אנשים
מאז שאיבד את אשתו, נאלץ חיים מרגוליס (85) להתמודד עם אינספור קשיים. הבית מוזנח ומלוכלך כי הוא אינו מסוגל לנקות אותו, הקצבה הדלה לא מספיקה למחיה ואין לו חשק לאכול כי הוא נותר ללא שיניים. אבל יותר מכל מעיקה עליו הבדידות הנוראה: “אני מדבר עם הקירות”
רב האנשים רואים בביתם את המקום הכי מוגן. אצל ניצול השואה חיים מרגוליס (85) המצב הפוך לגמרי: הבית הוא המקום שחונק אותו. בעיקר בגלל הבדידות אבל גם מכיוון שאין מי שיעזור לו במטלות היומיות, שאותן הוא לא מסוגל לבצע.
מרגוליס חווה את מוראות השואה בילדותו ברומניה.
“ההורים שלי נהרגו בהתקפות של הגרמנים ובמשך חודשים הסתתרתי בכנסיות כדי שיחשבו שאני נוצרי”. בגיל 16 הכיר את רחל, האישה שהפכה במרוצת הזמן לרעייתו. ב1966 הם עלו לישראל.
“היא הייתה יתומה וקיוותה למצא כאן שרידים של המשפחה שלה. לצערי לא הצלחנו למצא אף אחד. הקמנו משפחה ונולדו לנו שלושה ילדים. אשתי הייתה בבית וטיפלה בהם, אני עבדתי בעבודות כפיים שונות”.
הילדים גדלו ועזבו את הבית. ב2018 נפטרה רחל לאחר שנים קשות של חולי והתמודדות עם דמנציה. ” טיפלתי בה לבד. הפרידה ממנה הייתה קשה מאוד כי היינו ביחד עשרות שנים.”
מאז מותה הוא נמצא במאבק יומיומי עם בעיות הבריאות המקשות עליו להתמודד עם מטלות הבית כמו ניקיונות ובישולים.
” אני משתדל לסדר את הבית לבד, אבל הכל הולך קשה פיזית, אי אפשר לתאר כמה. יש לי בעיות ברגליים ובגב, וגם סחרחורות. הבית מלוכלך, אני צריך שמישהו יעזור לי לנקות אותו. אפילו להחליף מצעים אני כבר לא יכול. יש ריח לא טוב, קורי עכביש על הקירות ועל הרהיטים. הקירות צריכים צביעה. הכל מוזנח. לא נעים לחיות כך. אין לי שיניים, אז אני יכול לאכול רק דברים טחונים, וזאת בעיה. כשאני אוכל זה לא מרצון אלא בשביל לא למות. לבשל בעצמי אני כבר לא מסוגל.
הכתבה המלאה בידיעות אחרונות 👇🏼 ובאתר YNET.
עורכת הכתבה: הדר גיל-עד
ניתן לתרום לחיים מרגוליס ולניצולי שואה נוספים באתר חסדי נעמי,
בשיחה למוקד: 03-6777777 או באתר גיוסים 👇🏼 (יש לציין עבור מי התרומה)
הישארו מעודכנים – עקבו אחרינו ברשתות החברתיות ובאתר!
צפו בסרטונים ובמסרים מרגשים ומיוחדים, מדי יום אנו מעדכנים, בקמפיינים חדשים, מבצעים מיוחדים כמו המבצע הזה, פעילות שוטפת והזדמנויות לסיוע ולהתנדבות! עקבו אחרינו, שתפו והיו חלק ממשפחת חסדי נעמי!